משמעות הדלקת נרות חנוכה בעזה

תשובה:

שלום וברכה וחג אורים שמח.
מבואר מהרבה פוסקים שנרות חנוכה מדליקים רק בבית, ואם אין לאדם בית או שנמצא מחוץ לביתו ואין מי שידליק בביתו, אין חיוב הדלקה.
וניתן להסביר זאת על פי החקירה שהביא השפת אמת (שבת כא ד״ה ת״ר) אם מצות נר חנוכה היא חובת גברא, דהיינו שיש חובה על כל אחד ואחד להיות מדליק או לצאת ע"י אחרים בהדלקה ע״י השתתפותו בפרוטה, או שמא היא חובת חפצא כמו מזוזה שמספיק מזוזה אחת בבית אפילו אם גרים בבית כמה משפחות, וכמו נר שבת דסגי שיהיה בבית נר דלוק, דהיינו המצוה היא על הבית שיהיה בו נר חנוכה. ונפקא מינה לגבי מי שאין לו בית, שאם היא מצוה על האדם להדליק וישנו תנאי שההדלקה תהיה בבית, אם כן יש לו חיוב לשכור מקום על מנת להדליק. אולם אם החיוב הוא על הבית, א״כ כיון שאין לו בית הרי הוא פטור מההדלקה. ומדברי כמה פוסקים מוכח שהחיוב הינו על הבית בלבד, וכן עולה מדברי התוספות (סוכה מו,א ד״ה הרואה) שכתבו שברכת הראיה נאמרה למי שאין לו בית ואין בידו לקיים את המצוה. וכן הוא לשון הרמב״ם: "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד", וכן עולה מדברי רש״י (שבת כג,א ד״ה הרואה) שכתב שברכת על הנסים שמברך הרואה הוזקקה למי שנמצא בספינה ואין לו בית להדליק, ומוכח שכיון שנמצא בספינה ולא בבית אין הוא מדליק ולכן אינו מברך את ברכת ’להדליר נר חנוכה’. וכן מוכח מהרא״ש (פ״ב סימן ח), ובסמ״ק (מצוה רפ) שכתבו שאין מדליקים בספינה. וכן כתב הפני יהושע (שבת כא,ב דה תנו רבנן) אחר שהקשה מדוע בנר חנוכה אין חיוב על כל אדם להדליק, ועוד מדוע אין אומרים בדין הדלקה שמצוה בו יותר מבשלוחו כשם שאומרים בשאר מצוות. ועל פי זה יצא לחדש שחז״ל תיקנו את מצוות ההדלקה כאילו היתה חובת הבית.
לעומת זאת ישנם ראיות הפוכות שמצוות ההדלקה היא על האדם, דבגמרא (שבת כג,א) אמר רב ששת שאכסנאי חייב בנר חנוכה, ורבי זירא אמר שבתחילה היה משתתף בפרוטה עם בעל הבית המארחו, ולאחר שהתחתן אמר שכבר אין לו צורך להשתתף כיון שאשתו מדליקה בביתו. ומדבריו עולה שיש חיוב עצמי על כל אחד להדליק או להשתתף עם אחרים. וא״כ משמע שנר חנוכה היא מצוות הגוף. ויותר מבואר כן בדברי הר"ן (על הרי״ף עמוד י) שכתב שאורח חייב אע״פ שאין לו בית, דלא תימא דין נר חנוכה כדין מזוזה דכל מי שאין לו בית פטרו מן המזוזה, עכ״ל. ומדבריו עולה בברירות שחיוב נר חנוכה הוא חיוב עצמי ולא חיוב על הבית.
למעשה כתב האור לציון (ח״ד עמוד רפח) שהבית יוסף (סימן תרעא ס״ז) הכריע שמי שאין לו בית פטור מדבריו שהדלקת נרות בבית הכנסת נועדה עבור האורחים שאין להם בית להדליק בו.
ואין ללמוד בדין הדלקה בבית הכנסת להדליק במקום התכנסות של ציבור, שיתכן שהמנהג להדליק בבית הכנסת נקבע כך כיון שהמקום נקרא בית מקדש מעט ודומה בזה לבית המקדש, ולכן רק הנמהג ניתקן רק בבית תפילה קבוע (אור לציון ח״ד עמוד רמט).
ולכן למעשה ניתן לצאת ידי חובת הדלקה רק במקום בו החיילים לנים או שיצאו בהדלקה של בני משפחותיהם בבית. והדלקת נרות ברחובות העיר עזה היא רק סימלית.